סוגיית צוואות הדדיות-צוואה הדדית-צוואה משותפת והדדית 

סוגיית צוואות הדדיות/צוואה הדדית/צוואה משותפת והדדית

סוגיית הצוואה המשותפת ההדדית למעשה, נקלטה עוד לפני חקיקת חוק הירושה. שכן, החוק לא קבע אי אילו הסדרים בעניין הצוואות ההדדיות. למעשה, הצעת חוק הירושה כללה את ההכרה בעריכתן של הסכמי ירושה, ולהסכמים מעין אלו, ניתן היה לתת תוכן הדומה במהותו לתוכנן של צוואות הדדיות.

כאן המקום לציין כי ההכרה בתוכנה של צוואה הדדית בישראל, כשעוד לא היה לכך עיגון בחוק, יצרה קשיים רבים.

לאחר מכן, הפסיקה קבעה, כי בצוואה הדדית קיים אינטרס הסתמכות אשר ראוי להגן עליו וכי לאור אינטרס זה, ביטול צוואה הדדית לאחר שאחד מהמצווים נפטר, היא פעולה הנגועה בחוסר תום לב. (לעניין זה יפים דבריו של השופט ברק בע"א 4402/98).

סוגיית הצוואה ההדדית היא סוגיה אשר התפתחה מדיני היושר האנגליים, והמקור שלה הינו בפסק - הדין שניתן ע"י השופט Camden ב- 1769.

במשפט האנגלו - אמריקאי, רואים את הצוואה ההדדית, כצוואה אשר הגיעה אל סיומה עם מותו של אחד מהמצווים.

העיקרון המנחה את כל אותם אלו השותפים בעריכתה של הצוואה ההדדית הוא עיקרון ההישארות בחיים.

בצוואות ההדדיות - ההסתמכות ההדדית על עיקרון ההישארות בחיים היא מותנית. ובבואם של בתי המשפט לבחון את תוקפן של הצוואות ההדדיות יש לקרוא את הצוואות כשהן כוללות בתוכן תנאי מכללא זה, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש בצוואה.

חשוב לציין כי, המגמה בפסיקה היא שאין משמעות לעובדה שצוואה הדדית נערכה במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים.

המשמעות של צוואה משותפת והדדית
יפים דבריו של כב' השופט בדימוס, הנשיא אהרון ברק, בעניין הפרשנות שנתן למשמעותה של צוואה משותפת והדדית :
"צוואה הנה משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה".
(לעניין זה ראה : א' ברק פרשנות במשפט (פרק 5, פרשנות הצוואה, תשס"א) 69).

מתי מקובל לערוך צוואה הדדית ו/או צוואות הדדיות ו/או צוואה משותפת והדדית ו/או צוואות משותפות והדדיות?
עריכת צוואה הדדית, מקובלת לרב בין בני זוג, אשר רוצים להבטיח כי במוות של מי מהם חו"ח, בן הזוג שנותר בחיים, לא יהיה נתון לחסדיו של אף אחד, ויוכל לחיות ברווחה מבלי לחשוש שהיורשים הנוספים על פי חוק הירושה (למשל הילדים), "ישימו" ידם על העיזבון. היינו, היו מקרים רבים למשל, בהם בני זוג לא ערכו ביניהם צוואה הדדית, ואז כשאחד מבני הזוג הלך לעולמו, ילדיהם של בני הזוג דרשו לחלק את העיזבון בהתאם לחוק הירושה לפיו חצי מעיזבון הנפטר יעבור בירושה לבן הזוג שנותר בחיים וחצי מעיזבון הנפטר יעבור בירושה לילדיו. דרישה מעין זו, במקרים רבים גרמה והביאה למצב לפיו בן הזוג שנותר בחיים, נאלץ למכור את הדירה המשותפת ולהעביר חלק מכספי המכירה לילדים. סיטואציה זו, הנה סיטואציה אשר הותירה את בן הזוג שנותר בחיים ללא בית.
כאמור, צוואות הדדיות בין בני זוג הן אכן הנפוצות ביותר, אולם אין סיבה שלא להכיר בצוואות הדדיות שבין אחיות, למשל, שהתגוררו יחדיו בדירת מגורים וניהלו משק בית משותף, במסגרת המוסד של צוואה הדדית. (ראה לעניין זה : ת"ע 4860/99 בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב, פס"ד מיום 2.01.01).
כך גם פסק כבוד השופט קיסטר בפרשת שפיר שנדונה בבית המשפט העליון, בע"א 576/72 שפיר נ' שפיר פ"ד כז (2) 373, שם ערכו שני אחים צוואות שמבחינת התוכן שלהן היו הדדיות :
"אכן אצלנו המחוקק לא קבע מוסד של צוואות הדדיות, וכן לא קבע צורתן ותוצאתן...אין מניעה ששני בני אדם יעשו צוואות האחד לטובת חברו, ובעיקר מקובל הדבר בין בני זוג. אין פסול בעריכת צוואות כאלה". (ההדגשה שלי ש.ס.).

המגמה בפסיקה בכל בקשור למוסד הצוואות ההדדיות/צוואה הדדית/ צוואות משותפות והדדיות/צוואה משותפת והדדית :
חשוב לציין כי, המגמה בפסיקה היא, להכיר בצורך לפרש בצורה ייחודית צוואות הדדיות. היינו, מגמת הפסיקה הנה, כי יש להתחשב באומד דעתם המשותף של שני המצווים בצוואה הדדית וכי אין להסתפק באומד דעתו של צד אחד בלבד.
(לעניין זה, ראה : ע"א 490/99 הקדש מנחם ובלומה אטינגר נ' אבן טוב , פ"ד נז(5) 145, 155).
הפסיקה אף קבעה כי, צוואה הדדית הנה צוואה השונה במהותה מצוואה רגילה. שכן, כאמור, בצוואה הדדית קיים אינטרס ההסתמכות של המורישים אחד על השני, עליו יש להגן.
יתרה מזו, המחוקק ביקש לקבוע הסדרים אשר מגבילים את יכולת חזרתו של מצווה מצוואתו ההדדית והמשותפת.
עוד ביקש המחוקק לקבוע תנאים שונים אשר יש להחיל במצבים בהם יחליט לחזור מצווה מצוואתו ההדדית.
התנאים מפורטים בסעיף 8 א' לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן : "החוק") :
8א. צוואות הדדיות
"(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה - צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג - המצווה מבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג -
(א) כל עוד לא חולק העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה ומכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג - בטלה".

***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.